מחשבון ריבית דריבית – מחשבון תשואה

כרגע, המחשבון לא מתחשב באינפלציה שנתית, ניתן לשנות את התשואה השנתית לסכום נמוך יותר בהתאם לאינפלציה הצפויה, בדרך כלל בין 1-3% פחות.

אינפלציה היא מצב שבו המחירים במשק עולים לאורך זמן, כלומר, אותו סכום כסף קונה פחות ממה שקנה בעבר.

דוגמה:
אם היום לחם עולה 5 ₪, ובעוד שנה הוא עולה 6 ₪ זו בעצם אינפלציה. הכסף “נשחק”, כי צריך יותר ממנו כדי לקנות את אותו מוצר בדיוק.

למה זה קורה?

יש כמה סיבות עיקריות:

• יש יותר כסף בשוק (למשל כשהממשלה מדפיסה כסף)
• עלויות ייצור עולות (דלק, שכר עובדים וכו’)
• ביקוש גבוה יותר מהיצע (הרבה אנשים רוצים לקנות, ואין מספיק מוצרים)

איך מודדים אינפלציה?

מודדים אותה לפי שינוי במחירים של סל מוצרים קבוע, למשל דרך מדד כמו מדד המחירים לצרכן.

למה זה חשוב לך?

• החסכונות שווים פחות עם הזמן אם הם לא “עובדים” (למשל בהשקעות)
• משפיע על משכנתאות, ריביות ושכר

בקיצור: אינפלציה = עליית מחירים + ירידה בכוח הקנייה של הכסף.

טוב לדעת: אי השקעה או דחיית השקעה שוות ערך להפסד כספי בגובה האינפלציה באותה תקופה.

בריבית רגילה מחשבים את התשואה רק על הסכום המקורי, אבל בריבית דריבית הרווחים עצמם מתחילים לייצר רווחים נוספים. הפער הזה נעשה משמעותי במיוחד ככל שעובר הזמן. השקעה ממושכת מאפשרת לאפקט הזה לצבור תאוצה (כמו כדור שלג), עד שהוא עשוי להגדיל את התוצאה פי כמה וכמה. לכן, אחד העקרונות המרכזיים בעולם ההשקעות הוא להבין איך לנצל את זה.

ההבדל בין ריבית דריבית יומית, חודשית ושנתית הוא פשוט כמה פעמים בשנה הריבית “מתווספת לקרן” (כלומר נצברת ואז בעצמה מתחילה לצבור ריבית נוספת (כמו כדור שלג).

•  בריבית דריבית שנתית הריבית מתווספת פעם אחת בשנה. הכי פשוטה להבנה ונותנת את התשואה הכי נמוכה מבין ה-3 (בהנחה של אותו שיעור ריבית). 
• בריבית דריבית חודשית הריבית מתווספת 12 פעמים בשנה וכל חודש מצטרפת ריבית לקרן. התוצאה: יותר רווח משנתית.
  
• בריבית דריבית יומית הריבית מתווספת בערך 365 פעמים בשנה, או במילים אחרות כל יום. הריבית “עובדת” הכי מהר ונותנת את התשואה הכי גבוהה מבין ה-3.

דוגמה:
סכום התחלתי של 10,000 ₪ עם ריבית שנתית של 12%.

אחרי שנה אחת:

• שנתית: בערך 11,200 ₪
• חודשית: בערך 11,268 ₪
• יומית: בערך 11,274 ₪

ככל שמחשבים בתדירות גבוהה יותר הרווח גדל (אבל ההבדל בין חודשית ליומית כבר קטן באופן יחסי).

בהחלט, אין “סכום מינימום” שממנו ריבית דריבית מתחילה לעבוד, היא פועלת בכל סכום. מה שבאמת קובע הוא כמה זמן הכסף נשאר מושקע ואיזו תשואה הוא צובר לאורך הדרך.

גם אם מתחילים בהפקדות צנועות של 200 או 300 ש״ח בחודש, לאורך זמן זה יכול להצטבר לסכומים מפתיעים (ממליצים בחום לבדוק במחשבון). היתרון הגדול נוצר כשמתחילים מוקדם, כי כל רווח מצטרף לקרן ומתחיל לייצר רווחים נוספים בעצמו.

ברור שככל שמגדילים את ההפקדה החודשית, הסכום הסופי גדל בהתאם, אבל ההתמדה לאורך זמן היא זו שעושה את ההבדל המשמעותי באמת. זמן הוא "חבר טוב שלנו בשוק ההון".

ככל שהכסף נשאר מושקע זמן רב יותר, לא רק הסכום המקורי מייצר תשואה אלא גם הרווחים שהצטברו מתחילים לייצר רווחים בעצמם. לכן בשנים הראשונות הצמיחה עשויה להיראות מתונה ואיטית, אך לאורך תקופה ארוכה היא יכולה להאיץ משמעותית.

כדאי להשתמש בתשואה שנתית סבירה ולא בתשואה חריגה משנים מוצלחות במיוחד.

לדוגמה, אם רוצים לבצע תכנון שמרני, אפשר להשתמש בתשואה נמוכה יותר מהתשואה ההיסטורית של ההשקעה. חשוב לזכור שתשואה גבוהה יותר מגדילה משמעותית את התוצאה לאורך זמן בגלל אפקט הריבית דריבית.

כן, כאשר המחשבון כולל הפקדות תקופתיות, כל הפקדה מקבלת הזדמנות לצבור תשואה לאורך התקופה שנותרה עד לסיום ההשקעה. הפקדה שנעשית בתחילת הדרך תצבור ריבית דריבית במשך זמן רב יותר מהפקדה שנעשית לקראת סוף התקופה.

כן, המחשבון כולל דמי ניהול. גם פער קטן בעלויות השנתיות יכול להפוך למשמעותי לאורך עשרות שנים, משום שהכסף שלא נגבה כעמלה ממשיך בעצמו לצבור תשואה.

המחשבון מבצע חישוב מתמטי לפי התשואה שהוזנה, אך בהשקעות אמיתיות התשואה אינה קבועה ואינה מובטחת. בשוק ההון התשואה יכולה להשתנות משנה לשנה, ולכן התוצאה בפועל עשויה להיות גבוהה או נמוכה מהתחזית.

המחשבון הבסיסי מניח בדרך כלל תשואה קבועה לאורך כל התקופה. במציאות, התשואות משתנות, שנה אחת יכולה להיות חיובית ושנה אחרת שלילית. לכן תוצאה של המחשבון היא המחשה של תרחיש ולא תחזית מדויקת לעתיד.