Buy Borrow Die – הטריק של העשירים לדחיית אירוע מס ומה ישראלים צריכים לדעת

למה לא פשוט למכור ולשלם מס רווחי הון?

אם יש לכם תיק השקעות שעלה משמעותית לאורך השנים ואתם צריכים כסף, הפתרון הפשוט ביותר הוא למכור חלק מהנכסים ולהשתמש בכסף. הבעיה היא שמכירת נכס רווחי יוצרת אירוע מס מיידי.

נניח שהשקעתם 1 מיליון שקל במניות, ולאורך השנים התיק צמח ל-3 מיליון שקל. אם תמכרו את כל התיק, הרווח שלכם הוא 2 מיליון שקל ועל הרווח הזה יחול מס רווחי הון (25% בישראל, כלומר 500,000 ₪ מס).

אבל מה אם אתם לא באמת רוצים למכור את ההשקעה? אולי אתם מאמינים שהנכסים ימשיכו לצמוח, ואולי פשוט אין לכם צורך ב-3 מיליון שקל אלא רק ב-300 אלף שקל כדי לממן הוצאה נקודתית, לרכוש נכס או לממן חלק מאורח החיים שלכם.

כאן נכנס החלק השני: Borrow.

במקום למכור את הנכסים, אפשר לקחת הלוואה של 300 אלף שקל כנגד התיק. במקרה כזה לא מכרתם את הנכסים ועצם קבלת הלוואה אינה נחשבת מכירה, ולכן אינה יוצרת כשלעצמה אירוע מס של רווח הון.

התוצאה היא שקיבלתם את הנזילות שאתם צריכים, בעוד שההשקעה נשארת בתיק ויכולה להמשיך לצמוח.

אבל יש כאן קאץ'

על ההלוואה משלמים ריבית. צריך להשוות בין עלות המימון לבין התועלת שבהשארת הנכסים מושקעים. בנוסף, קיים סיכון של Margin Call (דרישת ביטחונות):

Margin Call: מצב שבו שווי הביטחונות בחשבון יורד ביחס לדרישות המינימום של הברוקר בעקבות ירידות בשוק. במקרה כזה הברוקר יכול לדרוש הפקדת ביטחונות מיידית או לבצע מכירה כפויה (Liquidation) של ניירות ערך דווקא בזמן ירידות ואם המכירה מתבצעת ברווח, היא תיצור גם אירוע מס לא מתוכנן.

לכן השאלה האמיתית אינה "איך אני נמנע מתשלום מס?" אלא: "האם עדיף לי למכור נכסים ולשלם את המס עכשיו, או להשתמש באשראי כנגד הנכסים ולדחות את המכירה תוך לקיחת עלויות וסיכוני אשראי?"

וזו כבר שאלה של תכנון פיננסי, ולא של "טריק מס".

דוגמה להמחשה: למכור את ההשקעה או לקחת הלוואה?

נניח שלפני 20 שנה השקעתם 1 מיליון שקל בתיק מניות, והיום התיק שווה 5 מיליון שקל (רווח על הנייר של 4 מיליון שקל). עכשיו אתם זקוקים ל־500 אלף שקל.

• אפשרות 1: למכור חלק מהתיק

  מוכרים חלק מההשקעות כדי לקבל 500 אלף ₪. המכירה יוצרת אירוע מס על חלק הרווח הגלום בנכסים שנמכרו. בתיק נשארת יתרה קטנה יותר שחשופה להמשך תשואה.

• אפשרות 2: לקחת הלוואה כנגד התיק

  לוקחים הלוואה של 500 אלף שקל כנגד תיק ההשקעות. כל 5 המיליונים נשארים מושקעים בשוק. לא נוצר אירוע מס רווחי הון ברגע זה, אך נוצר חוב של 500 אלף שקל שעליו משלמים ריבית.

איזו אפשרות עדיפה? אין תשובה אוטומטית. אם התיק ימשיך לעלות בתשואה גבוהה משיעור הריבית, האפשרות השנייה תנצח. מצד שני, אם השוק ירד, אתם עדיין חייבים להחזיר את ההלוואה ועלולים להיתקל בדרישת ביטחונות.

הדוגמה היא להמחשה בלבד ואינה מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או המלצה לנטילת הלוואה.

החלק השלישי: Die – מה קורה לנכסים אחרי המוות?

השם אולי נשמע דרמטי, אבל מאחוריו עומד עיקרון חשוב בתכנון מס ועיזבון בארה״ב.

בארה״ב קיימים כללים של Step-Up in Basis: אם אדם רכש מניות ב־1 מיליון דולר, ובמותו הן שוות 5 מיליון דולר, בסיס המס של היורשים מתעדכן לשווי החדש (5 מיליון דולר). אם היורשים ימכרו את המניות מיד לאחר מכן, הרווח החייב במס יהיה אפס. כלומר, עליית הערך שנצברה במהלך חייו של המשקיע לא ממוסה כרווח הון אצל היורשים.

אבל זה לא אומר שאין מס בכלל: Step-Up in Basis מתייחס למס רווחי הון, בעוד בארה"ב קיים מס עיזבון (Estate Tax) שיכול להגיע לשיעורים גבוהים מעל תקרות פטור מסוימות.

וזה בדיוק המקום שבו אנחנו מגיעים לשאלה שמעניינת את הקורא הישראלי: איך כל זה עובד בישראל?

אז מה קורה בישראל?

התשובה הקצרה היא: אפשר לאמץ חלק מאינטגרציית ה-Buy וה-Borrow, אבל המודל הישראלי שונה לחלוטין בכל הקשור ל-Die.

1. אין בישראל Step-Up in Basis:

   בישראל, כאשר נכסים עוברים בירושה, היורש נכנס בנעליו של המוריש לעניין בסיס המס (עיקרון רציפות המס). בעת מכירת הנכסים בעתיד על ידי היורש, המס יחושב לפי מחיר הרכישה המקורי של המוריש. הפטירה אינה מוחקת או מאפסת את רווחי ההון.

2. אין כיום מס עיזבון כללי בישראל:

   מערכת המס הישראלית אינה מטילה מס על עצם העברת העושר בירושה, אך שומרת את זכות המיסוי ליום שבו היורש יממש את הנכס.

3. אבל ה-Borrow רלוונטי מאוד בישראל!

   אם יש לכם נכסים פיננסיים בעלי ערך, ניתן להשתמש בהם כבטוחה לקבלת אשראי זול יחסית במקום למכור אותם, למשל כנגד תיק השקעות, קרן השתלמות, קופת גמל או פוליסת חיסכון.

המודל המותאם בישראל:

• Buy – קונים וצוברים נכסים: משקיעים לאורך זמן בנכסים שמייצרים תשואה וצומחים בערכם.

• Borrow – מייצרים נזילות בעת הצורך: בוחנים קבלת אשראי כנגד הנכסים במקום למכור אותם ולממש אירוע מס.

• Die – מתכננים העברה בין-דורית: מכיוון שאין איפוס מס בפטירה, תכנון העברת הנכסים, מבנה המוצרים, והגדרת המוטבים או הירושה מקבלים חשיבות קריטית.

Borrow בישראל: איך אפשר ללוות כנגד הנכסים שלכם?

בישראל קיימות שתי דרכים מרכזיות לקבלת אשראי כנגד נכסים פיננסיים:

1. הלוואה כנגד תיק השקעות (Margin / אשראי מבוסס ניירות ערך):

   חשבון Margin אצל ברוקר (כדוגמת Interactive Brokers או בנקים מקומיים) מאפשר להשתמש בניירות הערך שבחשבון כבטוחה. התיק נשאר מושקע, אך החשבון נכנס למינוף ורגיש מאוד לתנודות שוק ולדרישות ביטחונות.

2. הלוואה כנגד חיסכון פיננסי / פנסיוני:

   הלוואות מגופים מוסדיים כנגד קרנות השתלמות, קופות גמל, קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות פנסיה.

השוואת מוצרי ה-Borrow בישראל:

הטבלה הינה מפת חשיבה בלבד: תנאי ההלוואה, שיעורי המימון והריביות משתנים בין גופים, מוצרים ומסלולי השקעה.

כמה אפשר ללוות ולכמה זמן?

המסגרת הרגולטורית של רשות שוק ההון מאפשרת לגופים מוסדיים להעמיד הלוואות בתקרות מוגדרות, כאשר תקופת ההלוואה מוגבלת כיום בדרך כלל לעד 7 שנים.

*חשוב: מדובר בתקרות רגולטוריות. בפועל, הגוף המוסדי רשאי לקבוע שיעורים נמוכים יותר (למשל במסלולים מנייתיים או במסלולי S&P 500 תנודתיים).

ומה קורה אחרי 7 שנים?

זהו אחד הסיכונים המרכזיים באסטרטגיית Borrow בישראל. אין להניח שהחוב יתגלגל אוטומטית לעוד 7 שנים.

בתום התקופה עליכם לפרוע את החוב או לבקש למחזר אותו. אם באותה נקודת זמן תנאי השוק השתנו, הריבית קפצה, או שהגוף המוסדי שינה את מדיניות האשראי שלו ייתכן שלא תוכלו למחזר את ההלוואה באותם תנאים. במצב כזה תצטרכו להביא מזומן מהבית או למכור נכסים.

מה קורה אם השוק יורד בזמן שאתם לווים?

החוב לא יורד כשהשוק יורד.

נניח שיש לכם תיק השקעות/חיסכון של 1,000,000 ₪ ולקחתם הלוואה של 300,000 ₪.

• אם השוק יורד ב-30%, שווי הנכסים שלכם יורד ל-700,000 ₪.

• החוב שלכם נשאר 300,000 ₪ (פלוס הריבית שהצטברה).

• ההון העצמי שלכם ירד מ-700,000 ₪ ל-400,000 ₪ – ירידה של 42.8% בהון העצמי על ירידה של 30% בלבד בשוק.

זהו האפקט של מינוף. בנוסף, אם הריבית על ההלוואה גבוהה מהתשואה שהנכס מניב בפועל לאורך זמן, נוצר ארביטראז' שלילי ששוחק את העושר שלכם מכל הקצוות.

מתי Borrow באמת יכול להיות הגיוני?

Borrow אינו קסם, והוא אינו מתאים לכל אחד. הוא מומלץ בעיקר כשתנאים אלו מתקיימים במקביל:

1. יש צורך בנזילות נקודתית: אתם צריכים כסף למטרה מוגדרת ומוגבלת בזמן, ולא רוצים לקטוע רצף השקעה של נכס איכותי.

2. יש מקור החזר ברור: קיימת הכנסה עתידית, תזרים קבוע או סכום שצפוי להתקבל שיכול לפרוע את החוב, מבלי לבנות על "מחזור לנצח".

3. שיעור הלוואה שמרני: לווים אחוז נמוך מהנכסים (למשל 20%-30%) כדי לשמור על מרווח ביטחון רחב למקרה של ירידות שוק חדות.

4. עלות מימון נמוכה: הריבית על ההלוואה נמוכה מהתשואה המיוחלת של התיק לאורך זמן, ומעלות המס שהייתה נוצרת במכירה.

5. תכנון יציאה מוגדר: יש לכם תרחיש ברור מה עושים ביום הפירעון אם המלווה מסרב למחזר את ההלוואה.

מתי Borrow אינו הגיוני?

• למימון הוצאות מחיה שוטפות ללא תזרים נכנס.

• כשניצול סכום ההלוואה הוא מקסימלי (ללא כרית ביטחון).

• כשהתוכנית כולה נשענת על ההנחה שהשוק תמיד יעלה.

ומה אם אתם משתמשים ב-Trinity או Monte Carlo לתכנון הפרישה?

משקיעים רבים המשתמשים בכללי משיכה (כמו כלל ה-4% ממחקר טריניטי) או בסימולציות מונטה קרלו, חייבים לזכור: Borrow משנה לחלוטין את מודל סיכון הפרישה.

סימולציה שבודקת רק תיק השקעות ומשיכות אינה משקפת את הסיכון של חוב עומד. ברגע שנכנסת הלוואה, נכנסים למודל גם החזרי ריבית, מועדי פירעון קשיחים וסיכון מחזור. 95% אחוזי הצלחה בסימולציית מונטה קרלו ללא חוב, אינם מבטיחים 95% הצלחה כאשר התיק ממונף!

השורה התחתונה

אסטרטגיית Buy, Borrow, Die אינה נוסחת קסם להתעשרות ואינה דרך להעלים מסים.

בישראל, היא בעיקר כלי למחשבה רחבה יותר על ניהול הון: לא תמיד חייבים לבחור בין "למכור נכס ולשלם מס" לבין "לא לגעת בכסף". קיימת אפשרות שלישית – להשתמש בהון הקיים כבסיס לאשראי חכם. אך אפשרות זו מגיעה עם מחיר, ריבית, סיכון ואחריות ניהולית שחובה לתכנן מראש ובקפידה.

שאלות נפוצות על Buy, Borrow, Die